חיבור גוף ונפש - תהליכי מטופלות
.סיפורה של ח
.ח. צעירה בתקופה שלאחר שירותה הצבאי, הגיעה אלי עם סיפור של יבלות בכפות הרגליים
.ממצב של יבלת אחת שהתפשטה ליבלות בכל כף הרגל
.ניסיונות רבים וטיפולים שלא צלחו, משחות, רופאי עור, פדיקור ומה לא. המצב הלך והחמיר
.במפגש שקיימנו הבנו, שהבעיה החלה מיד לאחר סיום שירותה הצבאי
,ח. כמו רבים מאיתנו, שעד סיום השירות הצבאי, חייתה בסוג של חממה במסגרות הרגילות
.בית ההורים, ביה"ס היסודי, תיכון, צבא ולימודים גבוהים
.במסגרות האלה, יש מי שמנהל אותנו, אחראי עלינו, מכתיב לנו כיצד לארגן את החיים, מה ואיך בדיוק לעשות
הכל מאד ברור ובטוח, אין דאגות מיוחדות ועדיין לא דרושה אחריות רבה מידי כמו זו הנדרשת
.עם היציאה לחיים עצמאיים. ההתמודדות והאחריות מוטלת כעת עליך ואף אחד אחר אינו יכול לעשות זאת במקומך
,גם על ח. עדיין לא היתה מוטלת כל אחריות, כמו לרכוש מקצוע, לשאת בעול פרנסה, למצוא תעסוקה, או דיור עצמאי
.כל זה עדיין נראה אז רחוק מתמיד. ועתה זה כבר קרוב מאד ונראה כעול די מפחיד, במיוחד לאדם צעיר בתחילת הדרך
.אז מה אומרות כפות הרגליים?…הרגליים צועדות קדימה ולכן מסמלות את הדרך - את העתיד
!מה עושות היבלות?…הן תוקעות אותך במקום
.מה גורם לנו ל'היתקע' בדרך?…בד"כ פחד
.במקרה זה, פחד מהעתיד, מהלא נודע
.ח. קיבלה הנחיות לשיעורי בית בכתיבה אינטואיטיבית, כדי לתת לעצמה זמן התבוננות פנימית
!יום או יומיים לאחר תחילת הכתיבה, הודיעה לי ח. בהתלהבות...היבלות החלו להירפא ולאחר כמה ימים נעלמו לחלוטין
.סיפור אמיתי! הופתענו שתינו ממהירות הריפוי
וההסבר לכך: ח. צעירה בעלת פתיחות מחשבתית גבוהה, הפנימה במהירות את המצב, בו הכניסה עצמה למעגל מחשבות מתסכל. העלתה את החששות אחד אחד והבינה כי ביכולתה לשנות את אופן חשיבתה ולתת פתרונות מועילים להתלבטויותיה. ההתבוננות הישירה לתוך תוכה של כל בעיה, הביאה איתה ראייה אחרת של הדברים והיא זו שהביאה להצלחה ולריפוי
.סיפורה של מ
,מ. אישה כבת + 60, הגיעה אלי בתקופה מעט מבולבלת, חסרת כיוון וחסרת שביעות רצון מעצמה
.עם המלצה לפנות לציור האינטואיטיבי
.בקשתה היתה לגלות את עצמה מחדש ולהבין מי היא, ללא תפקידיה כרעיה וכאם
.במשך השנים, הטיפול במשפחה ובאחרים, השתלט על חייה, מחק במקצת את זהותה ופגע בביטחונה העצמי
בתהליך קבוצתי לא קצר, עם הציור האינטואיטיבי, המבטא את המתחולל בנפש האדם ובנוסף, שיחות המודעות בעיקבות הציורים וגם האינטרקציה הפתוחה והמעצימה עם חברות הקבוצה
.קיבלה מ. שיקוף מפרגן וראייה חיובית חדשה של אישיותה המדהימה
מ. גילתה את עצמה מחדש, למדה לזהות מחדש מהן החוזקות שלה, הכירה בכישרונותיה וגם הצליחה להסיר תסכול ממה שלא היה בשליטתה... - להשלים עם מה שלא קורה "בדיוק כמו שאני רוצה" ולייצר שינוי
בסיום התהליך הרגישה חזקה, מגובשת, פעילה מאד, נהנית יותר וכמובן, יצירתיות איסופית וגאווה, שבאה לידי ביטוי בציורים מדהימים המקשטים את קירות ביתה
.סיפורה של י
צעירה בגיל 35, אופי מקסים, חייכן, שובב, קליל וזורם, בעלת פתיחות ומודעות גבוהה ביותר, שלא תמיד אופיינית לבנות גילה, הגיעה לסדנת הציור האינטואיטיבי, עם רצון חזק ביותר ליצירת שינוי במצבה האישי והמקצועי
.במהלך הסדנה, שיקף לה אחד הציורים, שהירח שבה מאפיל על השמש ומונע ממנה לזרוח
.הירח מסמל את הרגש וסוג של הסתרה. השמש היא היכולות והצד המוחצן שלנו
.הבנו שמה שהיא מתאמצת להסתיר, בעצם מונע ממנה לממש את מי שהיא באמת -
הבנו גם שבעקבות חשיפה רגשית שפגעה בה מאד בעבר, יצרה לעצמה במשך השנים, סוג של מסיכה שיצרה דמות קלילה, זורמת ושטותניקית
את הרגישות, הפגיעות והעומק, אותן תכונות שיוצרות אמינות, בטחון וחיבור אמיתי עם אנשים, דאגה להסתיר היטב
ולמה? כי אמונתה היתה שרק אנשים בעלי ביטחון עצמי, חווים הצלחה וזוכים באהדת הסביבה
.ותכונות החושפות כנות ורגש התפרשו בעיניה כחולשה
.חשיפת המידע הזה והעלאתו למודע, הביאה את י. לרצון ולהחלטה להסיר את המסכות
.להבנה שעצם החשיפה הרגשית, הוא מקום של עוצמה ולא של חולשה
.שהרגש והכנות שבה, הם צד נהדר ורצוי עבור האנשים הנכונים לה
התהליך והתובנות יצרו בה תחושה של הקלה ושחרור, וכעת היא יכולה להשקיע את כל האנרגיה והעוצמה האצורה בה, בבירור מה חשוב לה באמת ולמה היא מתחברת, מתוך אהבה וכנות
.י. ממשיכה לעשות עבודה פנימית והתפתחותית
רבים מאיתנו חווים פגיעה בגיל המוקדם בהתמודדות מול הורים/ חברים/ מורים/ וכד, שלא יכלו להכיל את הרגישות, התמימות, הפגיעות, או אולי אפילו את המרץ והתלהבות היתר שלנו
.כדי להימנע מהכאב ולהסתירו, אנו עוטים על עצמנו 'מסיכה' שהיא הפרשנות שלנו לעוצמה, כל אחד ופרשנותו הוא
.המסיכת תהיה דמות החזק, היהיר, הדברן, או הליצן
.המסיכה הופכת להיות האני החדש
.המסיכה תהפוך להיות הצד שאנחנו אוהבים להראות, כי הוא מראה אותנו באור 'חיובי
.זה הצד שאנו מאמינים, שאנשים אוהבים אותנו יותר בגללו, מעריכים אותנו ורוצים בחברתנו
.המסיכה משרתת אותנו במשך שנים רבות, היא שומרת עלינו ומחזקת אותנו
אך בשלב מסויים, מתחילה המסיכה להיסדק ואנו מגלים שקצת שכחנו מי אנחנו באמת, בעיקר מול האנשים החשובים לנו באמת, אך גם מול עצמנו
פתאום אנו נתקלים בסוג של בלבול, דחייה או קושי, והכאב הישן של הקושי החברתי, מתחיל להציק שוב ואיננו מבינים מה השתנה פתאום
.בתהליך אנו לומדות להתחבר לעוצמות שלנו
.לחיות עם כל הצדדים שבנו בשלום
.להתמודד עם היומיום ולזהות מה עוצר אותנו ומה מקדם אותנו
.ובעיקר איך להביא שקט נפשי לחיינו